Menu
מאגר הגז הטבעי ישי
שורה של מאגרי גז התגלו לחופי ישראל בשנים האחרונות ובזכותם זכתה המדינה בעצמאות אנרגטית לראשונה מאז הקמתה. פיתוח מאגרי הגז של ישראל הפך לנושא בעל עדיפות לאומית עליונה הטומן בחובו תועלות סביבתיות, חברתיות וכלכליות; שימוש בגז טבעי מקטין במידה רבה את זיהום האוויר במדינה, מוזיל את עלויות החשמל ומקל על יוקר המחיה, מזרים הכנסות נכבדות לקופת המדינה ומחזק משמעותית את הכלכלה ואת מעמדה האסטרטגי והגיאופוליטי של ישראל בזירה הבינלאומית כספקית גז אזורית.
אחד ממאגרים אלה הוא מאגר המכונה "מאגר ישי" מאגר של גז טבעי הממוקם כ-170 ק"מ מערבית לחיפה ושוכן במים הכלכליים של ישראל, על גבול המים הכלכליים של קפריסין. המאגר הינו המשך גיאולוגי רציף של מאגר אפרודיטה בקפריסין ומהווה חלק אינטגרלי ממאגר זה. כלומר, מאגר אפרודיטה הקפריסאי הינו מאגר המוגדר "חוצה-גבולות" אשר חלקו מצוי בשטח חזקת ישי במדינת ישראל וחלקו בשטח בלוק 12 בקפריסין . לפי הערכות משרד האנרגיה הישראלי, בשטח ישראל מצויים כ- 10% מסך עתודות הגז במאגר אשר מכיל מעל 120 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי. לשם המחשה, חלקה של ישראל במאגר שווה לכמות הגז הטבעי המספיקה לצריכת החשמל השנתית של כלל המשק בישראל. השותפות בחזקת ישי הן ׳הזדמנות ישראלית', נאממאקס אויל אנד גז, אדן אנרגיה ו-Petroleum Services Holdings AS. השותפות של ממשלת קפריסין בחלקו הקפריסאי של המאגר (אפרודיטה/בלוק 12) הן חברת דלק קידוחים, חברת נובל אנרג'י (כיום בבעלות מלאה של חברת שברון) וחברת (Shell).
מאחר שמדובר במאגר גיאולוגי אחד המשותף בין המדינות, שאיבת הגז מהצד הקפריסאי תוביל בהכרח לשאיבת הגז מצדו הישראלי של המאגר.כלומר, כל עוד לא יובטח חלקה של ישראל במאגר המשותף באופן פורמלי עלולות קפריסין ושותפותיה לשאוב את חלקה החוקי של ישראל בגז מהמאגר. יותר משבע שנים חלפו מאז שהסתיים הקידוח בחזקת ישי אשר הוכיח באופן חד-משמעי כי המאגר משותף לשתי המדינות, אך עם זאת, ממשלות ישראל וקפריסין עדיין חלוקות ביניהן בעניין פיתוח משותף של המאגר וחלוקת המשאבים בין הצדדים על אף שכבר הסכימו על כך באופן עקרוני לפני יותר מעשור. במקביל, שורה של צעדים חד-צדדיים בצדו הקפריסאי של המאגר ע"י קפריסין ושותפותיה מעיבים על עתידו של מאגר ישי וזכויותיה של מדינת ישראל במאגר זה.
חשוב להדגיש כי למחלוקת על מאגר אפרודיטה/ישי בין ישראל וקפריסין השלכות מרחיקות בגזרה הגיאופוליטית ובגזרה הלאומית כפי שפורסם לאחרונה במחקר חדש של המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה. המחקר מתריע על כך שהמשך מדיניות העלמת העין מפעולותיה החד-צדדיות של קפריסין עלול להוביל להשלכות חמורות במגוון מישורים לרבות פגיעה במעמדה של ישראל באזור; מניעת קבלת רווחים מהמאגר; הקטנת סיכויי ההצלחה של ישראל במוסדות הבינלאומיים וקביעת תקדים לגבי מאגרים נוספים שיתגלו בשטחה בעתיד. כמו כן מזהיר המחקר כי "מחווה דיפלומטית" של ישראל לקפריסין, גם אם איננה רשמית אלא מתבטאת בהמשך הסטטוס קוו של עצימת עיניים מצד ישראל נוכח פעולות חד-צדדיות מצד קפריסין, יכולה בהמשך להפוך לתנאי קבוע שעליו נשענים היחסים בין הצדדים. עוד מראה המחקר כי מדינות המאפשרות מלכתחילה הפקה חד-צדדית ממאגר משותף מסמנות עצמן כנמצאות בעמדת חולשה פוליטית, כלכלית או צבאית.
כך קרה במקרה של איראן–קטר, חוף השנהב–גאנה, והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו–אנגולה. הוויתור של ישראל עלול להציב אותה במועדון הבלתי רצוי של מדינות מסוג זה. בנוסף, פיתוח המאגר באופן חד-צדדי על ידי קפריסין ושותפותיה ללא התעקשות מדינת ישראל להבטיח את חלקה בו יהיה בגדר תקדים מסוכן אשר עלול להשפיע בעתיד על מעמדה של ישראל בהקשר של מאגרים נוספים שיתגלו באגן הים התיכון ויחצו את הגבולות הימיים בין ישראל ושכנותיה.
מכאן שהמשמעות היא ברורה: מימוש התרחיש שבו מאגר אפרודיטה-ישי יפותח תוך התעלמות מזכויותיה של ישראל יוביל לנזקים רחבי היקף לתדמיתה של ישראל ולמעמדה הגיאופוליטי.
המחלוקת
יותר משבע שנים חלפו מאז שהסתיים הקידוח בחזקת ישי אשר הוכיח באופן חד-משמעי כי המאגר משותף לשתי המדינות, אך עד היום לא הצליחו ממשלות ישראל וקפריסין להגיע לעמק השווה בעניין פיתוח משותף של המאגר ו/או חלוקת המשאבים במאגר בין הצדדים. בו בזמן, קפריסין ושותפותיה – חברת דלק קידוחים, חברת נובל אנרג'י (שברון) וחברת של (Shell) מאיצות את הכשרת הקרקע לתחילת פיתוח המאגר בפועל:
- ע"פ דיווחים בדוחותיה השנתיים של חברת דלק קידוחים וכן פרסומים בתקשורת הזרה קיימת התקדמות משמעותית במגעים מול מצרים וחברת Shell לגבי שינוע הגז מהמאגר ושיווקו למצרים תוך התעלמות מחלקה הבלתי נפרד של ישראל במאגר.
- בחודש אפריל 2019 אשררה ממשלת קפריסין את ההסכם עם ממשלת מצרים בדבר הנחת צינור גז תת מימי ישירות ממאגר אפרודיטה לחופה של מצרים ללא קבלת אישורה של ממשלת ישראל לצעד זה.
- במהלך חודש יוני 2019 הוסר מכשול נוסף בדרך לפיתוח המאגר כשקפריסין ושותפותיה הגיעו להסכמה בדבר חלוקת הרווחים העתידיים ביניהן ממכירת הגז במאגר ללא כל התקדמות במשא ומתן בין ישראל לקפריסין. הדבר מעלה חשש כי בכוונת קפריסין ושותפותיה להזדרז ולפתח את המאגר המשותף למדינות מבלי שיובטח החלק הישראלי.
4. בנובמבר 2019 אשרה ממשלת קפריסין באופן חד צדדי את תכנית פיתוח המאגר – צעד המהווה את יריית הפתיחה של פיתוח המאגר בפועל. זאת כאשר היה מצופה שאישור תכנית פיתוח של המאגר המשותף תאושר ע"י שתי המדינות במיוחד כשהמשא ומתן בין המדינות לגבי האחזקות במאגר עדיין לא הושלם וממשלת קפריסין מודעת היטב לטענותיה של ממשלת ישראל בעניין זה. צעד חד צדדי זה ממחיש מעל לכל ספק את עמדתה הניצית של ממשלת קפריסין ואת התעלמותה הבוטה מהסכמים חתומים עם ממשלת ישראל. בהמשך לכך, שלח מנכ"ל משרד האנרגיה, מר אודי אדירי מכתב לדלק קידוחים, נובל אנרג'י ו- Shell המחזיקות בבלוק 12 בקפריסין בו הוא מתריע בפניהן לא להתחיל בפיתוח המאגר עד אשר יושלם המשא ומתן בין המדינות.
חשוב לציין שחברת דלק, המחזיקה ב-30% מצידו הקפריסאי של המאגר, מודה במפורש בדוחותיה השנתיים ובדיווחים אחרים של החברה כי חלק ממאגר אפרודיטה נמצא בתחום חזקת ישי וכי המידע מקידוח ישי תרם לעליה של לא פחות מ-12% בהערכת עתודות הגז במאגר ואף חיזק את רמת הוודאות של המאגר והפחית את רמת סיכון הפיתוח.
מו"מ מסוכן
במהלך 7 השנים האחרונות מנהלת ישראל משא ומתן בעצלתיים עם קפריסין באשר לפיתוח מאגר אפרודיטה-ישי. יתכן שהנחת המוצא של ישראל היא כי המחלוקת תיפתר מאליה בבוא העת – קרי, ערב פיתוח המאגר – וכי קפריסין לא תחל בפיתוחו מבלי להגיע להבנות עם ישראל. אולם כל הסימנים בפועל מעידים כי פיתוח המאגר קורם עור וגידים וכי כוונתן של קפריסין ושותפותיה לבצע מהלכים חד-צדדיים תוך התעלמות מחלקה של ישראל בו. ישראל בוחרת להתעלם מהעובדה שעם תחילת פיתוח המאגר, לאחר שיושלמו התהליכים המקדימים – לרבות הסדרת מימון חיצוני לפיתוח המאגר וחתימת הסכם רכישת הגז מהמאגר עם חברת Shell והזרמתו למצרים – כבר לא יהיה ניתן לעצור את התהליך. בכך תאבד מדינת ישראל את יכולתה למקסם את ההגנה על זכויותיה במאגר ותישאר נתונה לחסדיהן של קפריסין ושותפותיה. ככל שחולף הזמן מתרבים סימני השאלה והתהיות באשר לעמדתה של ישראל, שלכאורה פועלת בניגוד לאינטרסים של עצמה.
מה אפשר לעשות
עם הכסף?
לאחרונה הכין מומחה להערכות שווי, ד"ר יהושע הופר מאוניברסיטת תל-אביב, עבודה כלכלית עבור השותפים במאגר ישי שממנה עולה כי ויתור על הזכויות של המדינה במאגר ישי יביא לאובדן של יותר מ-3 מיליארד שקלים*. זוהי פריביליגיה שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה, במיוחד נוכח הפרסומים בדבר הקיצוץ הרוחבי המסתמן במשרדי הממשלה על רקע הבחירות החוזרות ונוכח ההעלאה הצפויה במיסים בניסיון להתמודד עם הגירעון הגדל.
סכום של 3 מיליארד שקלים* יכול לשמש את המדינה בדרכים שונות וחשובות. לשם המחשה, להלן מספר דוגמאות מרכזיות לשימושים אפשריים בסכום המדובר:
- היבטים הקשורים לביטחון: עלות המיגון של כביש עוטף עזה היא 100 מיליון ש"ח. בתקבולים שעתידים להתקבל ממאגר ישי אפשר לממן את מיגון הכביש וכן את מיגון יישובי הצפון בהיערכות מול האיומים בגבול הסורי.
- היבטים הקשורים למערכת הבריאות: לאחרונה אמר מנכ"ל משרד הבריאות שנחוצים למערכת הבריאות 3 מיליארד ש"ח כדי למנוע משבר קולוסאלי. בתקבולים שעתידים להתקבל ממאגר ישי ניתן יהיה לשפר את המערכת פלאים: החל מהוספת מיטות ועד להקמת בתי חולים חדשים.
- מלחמה בתאונות הדרכים: עלות מיגונים מיידיים של כביש 90, כביש הקטל בדרום, היא כ-170 מיליון ש"ח – סכום זניח ביחס למיליארדים ממאגר ישי. אומנם עלות השינויים התשתיתיים הנדרשים נאמדת במיליארדים אבל 3 מיליארד שקלים* הצפויים להתקבל ממאגר ישי יכסו את החלק הארי.
- פגיעה במערכת החינוך: בתחילת השנה התבשרנו כי משרד האוצר מתכוון לקצץ 350 מיליון ש"ח מתקציב משרד החינוך. המשמעות היא פגיעה בבנייה של 400 כיתות חדשות ו-10,000 תלמידים שיישארו ללא מסגרת חינוכית.
- הנכים סובלים יותר: אף שהממשלה אישרה את העלאת קצבאות הנכים, נכון לתקציב השנתי המקורי של שנת 2019 (לפני שלב הקיצוץ) לא מתוכננת העלאה בקצבאות. כעת, עם הקיצוץ המסתמן, הסיכוי שנראה קצבאות מוגדלות לנכים הוא קלוש. התקציב עבור המהלך הוא 2 מיליארד ש"ח, פחות מהסכום שצפוי להתקבל ממימוש הזכויות במאגר.
*בהתאם לעבודה כלכלית שהכין עבור השותפים במאגר ישי ד"ר יהושע הופר, בעל תואר שלישי במימון וחשבונאות מאוניברסיטת תל אביב המתמחה בהערכת שווי.
